לפעמים נראה לי שזה נס שאנחנו חיים כל כך הרבה שנים (טפו טפו).
יש כל כך הרבה דברים שמנסים לקצר לנו את הזמן המופלא הזה בין הלידה והמוות. אחד מהם הוא מחלה בשם עמילואידוזיס, שהיא מסובכת כמו שמה. בשורה התחתונה, היא גורמת לבעיות באיברים שונים ובמצבים שונים, מה שנקרא מחלה רב-מערכתית. כדי להוסיף לסיבוך, זוהו ארבעה סוגים שונים של המחלה, לחלקם רקע תורשתי. מה שמדהים במחלה הזו הוא המקום ממנו היא מתחילה. המקור לכל סוגי העמילואידוזיס הוא בפגם באופן ההתקפלות של חלבון מסוים המיוצר ומופרש על ידי חלק מתאי הדם הלבנים שלנו.
באופן נורמלי, יש חלבונים המיוצרים בתאי הגוף וחלקם גם מופרשים אל מחוץ לתאים, למשל לזרם הדם. באופן פשוט, תהליך יצירת חלבון מתחיל במולקולה שנצמדת ל-DNA בגרעין התא ומעתיקה משם קוד לייצור החלבון המסוים. המידע המועתק מתורגם לקדם-חלבון, שעליו עוברות כל מיני מולקולות שמעצבות אותו כמו צוות גננים בהאיים לצורתו הסופית. החלבון הצעיר, הבנוי כשרשרת ארוכה, עובר שני שלבים של התקפלות והקיפוד שנוצר הוא המבנה הסופי. בעמילואידוזיס, התהליך נתקע אחרי הקיפול הראשון, ומה שמופרש מהתאים הם משטחי חלבון חסרי תועלת שהולכים ומצטברים ובשלב מסוים מתחילים להפריע לפעילות התקינה של האיבר בו הם נמצאים.
אבחון המחלה נעשה על ידי לקיחת ביופסיה שנשלחת למעבדה פתולוגית, שם במסגרת שירותי היסטולוגיה שניתנים מיושמות טכניקות היסטו-פתולוגיות (Histopathology) ושימוש בצביעות שונות כמו צביעת Congo Red. בצביעה היסטולוגית זו נצבעים משטחי החלבון באדום.
